פס"ד בעתירת ערן ישראל לוגיסטיקה לגריעת שיקים מסורבים

רקע עובדתי:

המערערת עותרת בשני התיקים לביטול הבאתם של שיקים במנין שיקים שסורבו. הבקשות הוגשו בשני התיקים בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981.

המערערת ניהלה חשבון עו"ש אצל המשיב, כאשר המשיב לא העמיד למערערת מסגרת אשראי כלשהי, ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים.

המערערת טוענת, כי חשבונה אצל המשיב התנהל באופן שהמערערת בדקה בסיומו של כל יום עסקים, האם במהלך היום החולף הוצגו לפרעון שיקים שמשכה המערערת מהחשבון. אם גילתה, כי שיקים שכאלו אכן הוצגו לפירעון, מיהרה המערערת והפקידה למחרת בחשבון שיקים או כסף מזומן, על מנת שיהיה כיסוי לשיקים שהוצגו לפירעון בחשבון יום קודם לכן. המשיב כיבד את השיקים, שהוצגו לפירעון בחשבון, למרות שלעיתים לא היה במועד הצגת השיקים לפרעון כיסוי מספיק בחשבון. התנהגות זו של המשיב פורשה על ידי המערערת כהסכם מכללא, ולפיו מכבד המשיב שיקים שהוצגו לפרעון בחשבון גם בהעדר כיסוי מספיק, וזאת על סמך ההפקדות שבוצעו ביום העסקים שלאחר מכן. עוד טוענת המערערת, כי מנהל סניף המשיב, שם התנהל חשבון המערערת, סיכם בשיחה עם מנהל המערערת, מר ערן בלקר, כי אם לא יהיה כיסוי מספיק לשיקים, שיוצגו לפרעון בחשבון, תדאג המערערת להפקיד למחרת שיקים בסכומים מספיקים, והמשיב יכבד את השיקים שהוצגו לפרעון בחשבון.

המערערת טוענת, כי פעלה בהתאם לסיכום זה, אך בשלב כלשהו הפר המשיב את הסיכום, ובניגוד לו החל להימנע מכיבוד שיקים בחשבון.

המשיב מנגד מכחיש קיומו של סיכום שכזה עם המערערת. המשיב טוען, כי מעולם לא אושרה למערערת מסגרת אשראי. מיד עם פתיחתו של החשבון הא סווג כחשבון בעל סיכון גבוה. לפיכך דרש המשיב מהמערערת לדאוג לכך, שכבר במועד הצגתם לפירעון של שיקים שנמשכו מהחשבון, יהיה בחשבון כיסוי מספיק. המערערת התעלמה מדרישה זו של המשיב, וניסתה להכתיב למשיב את אופן ניהול החשבון, הפקדתו של כיסוי לשיקים יום לאחר הצגתם של שיקים שנמשכו מהחשבון לפירעון. בכך ניסתה המערערת לכפות על המשיב מתן אשראי. המערערת הותרתה בענין זה על ידי המשיב. אמנם במספר מקרים ספציפיים, ובהתאם לאישור מיוחד של מנהל הסניף, כיבד המשיב שיקים שנמשכו מהחשבון, למרות שהכיסוי לפרעונם הופקד בחשבון רק למחרת.

דיון:

בסעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 (להלן - החוק) נאמר:

"לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

(1)          ...

(2)          הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;

(3)          ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;

(4)          ...

(5)          ..."

על המבקש לגרוע שיק מרשימת השיקים המסורבים מוטל הנטל להוכיח, כי התקיימה איזו מהעילות המנויות בסעיף 10(א) לחוק.

המערערת טוענת, כי העובדה, שמפעם לפעם כיבד המשיב שיקים למרות העדר כיסוי מספיק וזאת על סמך הפקדות מאוחרות יותר, שביצעה המערערת, יצרה הסכם מכללא, שיש בו כדי לחייב את המשיב לכבד שיקים שנמשכו מהחשבון גם בהעדר כיסוי מספיק.

בע"א(ת"א)1427/03, אי.אנד גי. מערכות מתקדמות למורה נהיגה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם באתר www.nevo.co.il), נאמר:

"העובדה שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר, אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה לעשות כן בעתיד ולתמיד. הגדלת מסגרת האשראי בעבר אינה יכולה לייצור אצל המערערת, יסוד סביר להניח שעל הבנק לפרוע שיקים, גם אם היא חרגה ממסגרת האשראי, ואף אם מדובר בסכום צנוע.

בנק הינו גוף מסחרי והוא בוחר את סיכוניו בהתאם ללקוח הספציפי ונסיבותיו, מתן חריגה בעבר של הבנק למערערת איננו מהווה בהכרח זכות עתידית לחריגה".